בהסכם ממון יש לבחון עם מה הגיעו בני הזוג לחיים המשותפים, איזה רכוש הם הביאו אתם, ומה יעלה בגורלו של רכוש משותף שיצברו במשך השנים אם חלילה ייפרדו. הסכם ממון מונע חלוקה בלתי הוגנת של הרכוש במקרה של גירושין...

  היהדות, על פי ההלכה, רואה ערך בהקמת משפחה וחשיבות בניסיון להגן על המשפחה ולשמור עליה. לכן, לא בכל מקרה ניתן להורות על גירושין ופירוק המשפחה. על מנת להתגרש יש צורך לקבל פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין.על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני].ההלכה מחייבת שהגירושין יעשו על ידי בני הזוג מתוך רצונם החופשי [ובדרך כלל] ללא כפיה. ולכן הדרך הקלה ביותר להגיע לגירושין היא מתוך הסכמה הדדית, הן בעניין ההפרדות, והן בעניינים הכרוכים בכך כמו עניני הממון, משמורת הילדים, חינוכם וכד'.כאשר רק אחד מבני הזוג חפץ בגירושין, נוצרת בעיה מכיוון שאם אין סיבה כבדת משקל להכריח את בן הזוג השני להפרד, לא יוכל בית הדין להורות על ביצוע הגירושין, ודאי לא לכפות את ביצועם בנתינת גט.עילות גירושיןסיבה כבדת משקל אשר תשכנע את בית הדין הרבני לחייב בגירושין, נקראת 'עילת גירושין'. בין הסיבות ניתן יהיה למנות בין השאר בגידה, אלימות במשפחה, סירוב לקיים יחסים, או כאשר הבעל מסרב לפרנס את האשה.כמובן בית הדין לא יקבל כל הכרזה על סיבה כעילה לחיוב בגט, ועל הטוען לכך יהיה מוטל להוכיח כי אכן כך הם פני הדברים, וכי חומרתם אינה מוטלת בספק.לשם כך רצוי מאוד לפנות ליעוץ ויצוג משפטי אצל מי שבקי היטב בסוגיות ההלכתיות והמשפטיות הכרוכות בעניין, כיון שהתנהלות חובבנית או 'שליפות' יכולות לא רק לעכב את התהליך אלא לעיתים קרובות להזיק נזק של ממש לתוצאה המבוקשת. לפיכך מומלץ מאוד ליצור קשר עם טוען רבני מוסמך הבקי בתחום כדי שיוביל את התהליך בבטחה.מתי כדאי לפנות ליעוץ אצל טוען רבניאם נוצרה אצלך סיבה להתגרש רצוי לשמור על סודיות ולפנות מייד לטוען רבני מוסמך. עדיף לפנות לייעוץ משפטי כבר מרגע הגילוי על רצון הצד השני בגט או לפני שמודיעים לצד השני, על רצונכם להתגרש. כשאתם באים להליך מורכב זה לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי, קל לכם יותר להתנהל בביטחון, ללא פחד וללא חשש.הרבה אנשים מחכים עם קבלת ייעוץ משפטי עד השלב שבו מתעוררת בעיה קונקרטית, ובינתיים מדברים עם קרובי משפחה חברים וכד', התנהלות זו כשלעצמה יוצרת פעמים רבות בעיות חדשות. ייעוץ משפטי נועד בדיוק בשביל למנוע את אותן בעיות מראש ולספק לכם מידע, תחמושת וסדר בהליך הגירושין, .היהדות, על פי ההלכה, רואה ערך בהקמת משפחה וחשיבות בניסיון להגן על המשפחה ולשמור עליה. לכן, לא בכל מקרה ניתן להורות על גירושין ופירוק המשפחה. על מנת להתגרש יש צורך לקבל פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין.על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני].ההלכה מחייבת שהגירושין יעשו על ידי בני הזוג מתוך רצונם החופשי [ובדרך כלל] ללא כפיה. ולכן הדרך הקלה ביותר להגיע לגירושין היא מתוך הסכמה הדדית, הן בעניין ההפרדות, והן בעניינים הכרוכים בכך כמו עניני הממון, משמורת הילדים, חינוכם וכד'.כאשר רק אחד מבני הזוג חפץ בגירושין, נוצרת בעיה מכיוון שאם אין סיבה כבדת משקל להכריח את בן הזוג השני להפרד, לא יוכל בית הדין להורות על ביצוע הגירושין, ודאי לא לכפות את ביצועם בנתינת גט.עילות גירושיןסיבה כבדת משקל אשר תשכנע את בית הדין הרבני לחייב בגירושין, נקראת 'עילת גירושין'. בין הסיבות ניתן יהיה למנות בין השאר בגידה, אלימות במשפחה, סירוב לקיים יחסים, או כאשר הבעל מסרב לפרנס את האשה.כמובן בית הדין לא יקבל כל הכרזה על סיבה כעילה לחיוב בגט, ועל הטוען לכך יהיה מוטל להוכיח כי אכן כך הם פני הדברים, וכי חומרתם אינה מוטלת בספק.לשם כך רצוי מאוד לפנות ליעוץ ויצוג משפטי אצל מי שבקי היטב בסוגיות ההלכתיות והמשפטיות הכרוכות בעניין, כיון שהתנהלות חובבנית או 'שליפות' יכולות לא רק לעכב את התהליך אלא לעיתים קרובות להזיק נזק של ממש לתוצאה המבוקשת. לפיכך מומלץ מאוד ליצור קשר עם טוען רבני מוסמך הבקי בתחום כדי שיוביל את התהליך בבטחה.מתי כדאי לפנות ליעוץ אצל טוען רבניאם נוצרה אצלך סיבה להתגרש רצוי לשמור על סודיות ולפנות מייד לטוען רבני מוסמך. עדיף לפנות לייעוץ משפטי כבר מרגע הגילוי על רצון הצד השני בגט או לפני שמודיעים לצד השני, על רצונכם להתגרש. כשאתם באים להליך מורכב זה לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי, קל לכם יותר להתנהל בביטחון, ללא פחד וללא חשש.הרבה אנשים מחכים עם קבלת ייעוץ משפטי עד השלב שבו מתעוררת בעיה קונקרטית, ובינתיים מדברים עם קרובי משפחה חברים וכד', התנהלות זו כשלעצמה יוצרת פעמים רבות בעיות חדשות. ייעוץ משפטי נועד בדיוק בשביל למנוע את אותן בעיות מראש ולספק לכם מידע, תחמושת וסדר בהליך הגירושין, .

הגירושין מסמלים את סיום קשר הנישואין בין בני זוג. אמנם יתכנו בני זוג אשר כבר אין כל קשר ביניהם מזה זמן רב (אם לא גרוע מזה...), אך סיומו של הקשר מבחינה חוקית בין בני זוג יהודיים הוא כפי שקובעת ההלכה היהודית. כלומר בנתינת 'גט' בפני בית הדין הרבני (או במקרים מאוד מיוחדים שלוחיו לעניין זה).על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני]. ולפיכך צריכים הגירושין להעשות בצורה התקפה על פי ההלכה היהודיתעילות גירושיןחשוב לדעת כי על פי ההלכה אין החלטתו של אחד מבני הזוג יכולה לכפות גירושין על בן הזוג השני ולפיכך התוצאה המהירה והטובה ביותר תושג דוקא על ידי גירושין בהסכמה.אמנם אם אין הסכמה על הצורך בגירושין, על בית הדין להשתכנע כי בני הזוג חייבים להתגרש על פי ההלכה היהודית. שכנוע כזה נוצר בדרך כלל אם מתקיימת 'עילה לגירושין' המקובלת בהלכה.העילות אינן שוות במשקלן ובדרך שבית הדין יגיב עליהן. לכן חשוב לבחור מבין הארועים את הסיבות הנכונות להציג בפני בית הדין ובדגשים המתאימים'דליה הגיעה לבית הדין ובפיה דרישה להתגרש מאוהד בן זוגה, לשאלת הדיינים מדוע דורשת היא גירושין ענתה כי נודע לה שבן זוגה מתרועע עם אחרת, לתדהמתה לא ראה בית הדין את הדבר כסיבה לחייב את אוהד בגט, ולכל היותר המליץ על גירושין'גירושין בכפיהכאשר בית הדין פוסק כי על הבעל מוטלת חובה לתת גט, עומדים לרשות בית הדין אמצעים רבים כדי לחייבו לעשות זאת. האמצעים העומדים לרשות בית הדין כדי לחייב גבר לתת גט לאשתו מגוונים ויכולים להיות קשים למדי. בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות שונות, הכוללות צו איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, החרמת כרטיסי אשראי ובמקרים קיצוניים במיוחד אף מאסר. כל אלה נועדו לגרום לבעל לתת גט לאשתו.בדומה, יכול בית הדין להטיל סנקציות גם על אישה המסרבת לקבל גט, אולם במקרים אלו בדרך כלל ישנה נטייה לפנות להליך הקרוי 'היתר נישואין' הנעשה על ידי נשיא בית הדין הגדול בירושלים וכולל בין השאר זיכוי הגט לאשה על ידי שליח.​

 ברבים ממקרי הגירושין נוצרת יריבות קשה בין הצדדים, היריבות יכולה לנבוע מסיבות רבות, חלקן נעוץ בתקופת הנישואין, וחלקן מהתקופה של ההיפרדות. מכל מקום בודאי שיחסי אי אימון המתפתחים בתקופה זו, ודאי לא תורמים להחלטות משותפות שיש בהן סיכוי כל שהוא לפרידה שקטה ומסודרת.בדרך כלל אחד הנושאים המרכזיים והחשובים, אך גם מעוררי המחלוקת ביותר בתהליך הגירושין הינו בחלוקת הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך תקופת הנישואין. הרכוש הוא כל הונו של האדם אשר צבר בחייו, במיוחד כאשר מדובר בנישואין ראשונים, בהם כל הרכוש שנצבר הוא רק הרכוש שבני הזוג צברו במהלך הנישואין. נושא זה טומן בחובו כעסים והתנצחויות, מאחר שכל צד ינסה לנכס לעצמו חלק משמעותי יותר בעוגת הנכסים, ולהביא להפרדה מוחלטת בין הצדדים. במיוחד בין בני זוג אשר אינם צריכים לדון רבות בענייני משמורת הילדים, תהייה סוגיית חלוקת הרכוש, הסוגיה הכואבת ביותר ועם זאת גם המאתגרת ביותר במקרה של גירושין. מניסיונם של רבים, ההתדיינויות בבתי המשפט, [ואפילו בבית הדין הרבני, שפעמים רבות הינו מהיר יותר], נמשכות בדרך כלל שנים... ומה גם שבמהלך המלחמה, מאבדים בדרך מלבד זמן רב, גם כסף רב אשר נשפך כמים על עורכי דין, עדים מקצועיים [כל מיני מומחים לעניינים שונים], ובפרט שלרוב הכסף או רובו, בינתיים שוכב סגור והמאבק המתחולל עליו ממומן מהלואות שלהם עלות נוספת. וכל זה לפני העיקר, והוא היחסים עם הילדים, שתמיד בסופו של יום מוכנסים לסכסוך. אם במישרין או 'בדלת האחרית', ובכך מפסיד כל צד את הסיכוי שממילא הופחת לגדילתם וחינוכם בצורה בריאה ככל האפשר.  הדרך הטובה והמהירה ביותר היא ככל הנראה להגיע להסכמות יחד עוד קודם שמגיעים לבית הדין הרבני, או לבית המשפט.אני רוצה, אך מה לעשות שהצד השני מערים כל כך הרבה קשיים? מובן שגירושים מגיעים בדרך כלל אחר שהאימון הופר, והיכולת להגיע להסכמות בחיים משותפים כבר לא קיימת. אך שני בני הזוג צריכים לזכור, כי גם למען עצמם, למען סיומו הזריז של התהליך, ובפרט לאור מה שאומרים מומחים להתפתחות הילדים, כי לשיתוף הפעולה של בני הזוג [לשעבר] במהלך הגירושין ואחריהם השפעה מכרעת לגבי סיכויי הילדים להפגע ככל שפחות מתהליך הגירושין. כדי להגיע להסכמות בנות קימא, בהן כל צד מוותר קצת למען הפרדות 'חלקה' ומהירה ככל הניתן, תוך כדי השמירה על האינטרסים של כל אחד מבני הזוג, מומלץ להעזר בטוען רבני אשר הוא גם מגשר, טוען רבני ומגשר, יוכל פעמים רבות למצוא את הדרך למכנה משותף שעליו יושתת הסכם הגירושין.על מה חשוב להקפיד בהסכם גירושין? יש לזכור שהסכם גירושין אינו נעשה מאהבה גדולה... ולכן חובה לחשוב ולתכנן היטב שלא יווצר מצב בו צא אחד שיש לו יותר ידע או יעוץ ינצל את תמימותו של הצד שכנגד. דפנה החליטה שהיא מוותרת לדני על החנות המשותפת לשניהם, בתנאי שיוותר לה על דירתם המשותפת. דני אמנם הסכים, אך התנה שהזכויות יועברו על שם ילדיהם, ודפנה תוותר גם על חלק מדמי המזונות לילדים, כיון שבעצם יש להם מדור. בפועל כתב עורך הדין של דני הסכם ארוך ובו הוסתר סעיף האומר כי דני יעביר את הזכויות על שם הילדים רק עד שימלאו לאחרון שבילדיהם שמונה עשר שנה, לאחר מכן יחזרו זכויותיו של דני להיות כמקודם. למזלה ברגע האחרון מסרה דפנה את החוזה לבחינתו של טוען רבני שהתריע בפניה על הסעיף הנוסף ומנע ממנה לחתום עליו עד שיתוקן העניין.כמו כן, תפקידו של הטוען הרבני הוא לבדוק שההסכם עליו חותמים אכן ימומש, ואף לדאוג כי יהיה מנוסח באופן שיאפשר לכפות את מימושו.אורן רצה לחסוך מעצמו עימותים ומשפטים, לשם כך הגיע להסכמות עם סמדר גרושתו עוד קודם שהגיעו לבית הדין, בהסכמות ויתר אורן לסמדר על חלקו בדירתם המשותפת והיקרה, ואילו סמדר ויתרה כמעט על כל דמי המזונות, מתוך הבנה שהדירה במרכז העיר תושכר, וכך תישאר לסמדר ולילדים יתרה גדולה יותר. בית הדין חתם על ההסכם כמות שהוא, ואורן סבר שהעניין מאחוריו לנצח. תוך כשנה מכרה סמדר את הדירה, ולאחר שנה נוספת בה התחתנה סמדר והכסף בוזבז או 'נעלם', גילה אורן כי נגדו הוגשה נגדו תביעה להגדלת דמי מזונות עקב 'שינוי מהותי בנסיבות'.תפקידו של טוען רבני שינסח את ההסכם למנוע בגוף החוזה את הארועים שיולידו תביעות כאלה. ​

פעמים רבות שומעים על זה,למרות שבגירושין נכתב הסכם גירושין או פסק דין מפורט על הסדרי הראיה, בכל זאת אחר כך מתחילות החריקות...נכון החיים לא מתנהלים תמיד כמו שמתכננים, אבל מה לעשות כשזה נראה הרבה יותר מסתם פיספוס של הגרוש/ הגרושה, לפעמים אפילו זוהי המשך מלחמת הגירושין באופן מוצהר...ובכן מה עושים?תלוי כמובן מי הוא המפר. בגלל שברוב הפעמים כידוע הילדים נמצאים אצל האשה, נתיחס לצורך המאמר לאשה כבעלת המשמורת על הילדים (משמורנית).אם האם לא מאפשרת לאב להפגש עם ילדיולהלכה ישנה אפשרות לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על כך שהאם מפרה פסק דין. אמנם פעמים רבות אין צעד זה מהווה הרתעה מספקת כיון שפעמים רבות לא מתערבת המשטרה כנגד ההורה המשמורן, אמנם לעיתים עצם התלונה והחשיפה לחקירה יכולות להוות גורם משכנע.צעדים אחרים הם, פנייה לפקיד הסעד, אשר אמון על אכיפת הסדרי הראיה, כמו כן ביד פקידות הסעד [הרווחה בערייה] לפנות לבית הדין לבית המשפט או למשטרה על מנת להגיש תלונה או לכפות את קיום ההסדרים. במקרים כאלו כדאי להעזר הטוען רבני לצורך תכנון ההליך.כמו כן יתכן לעיתים כי יעיל אף יותר לפנות לבית הדין [או לבית המשפט], בבקשה להטיל על האם סנקציה כלכלית, או אף קנס מכח פקודת בזיון בית המשפט. לאחרונה משתמש בית המשפט בסמכות זו אף כלפי פגיעה עתידית בפסיקתו ומחייב את האם בתשלום קנס על הפרה כזו. יצויין כי במיקרים קיצוניים יתכן אף שבית הדין יפסוק אף עונש מעצר כי לכפות על קיום הסדרי הראיה. כמובן שהגשת תביעה כזו מומלץ שתעשה בהתיעצות עם איש מקצוע כגון טוען רבני כדי שלא תעוקר מתוכן על ידי טיעונים שונים.לעיתים נדירות יכול בית הדין גם לשקול את העברת המשמורת להורה השני, אך מהלך כזה אינו שכיח כיון שהקו המנחה את בית הדין בקביעת המשמורת הוא טובת הילד ולא רק קיום הסדרי הראיה. כמובן ששקילת מהלך כזה מומלצת רק לאחר שקילתו והתיעצות עם טוען רבני מוסמך, או עורך דין מנוסה.אם האב אינו מחזיר את הילד בזמן.כמובן שבמקרה כזה עומדות לאם כל הדרכים אותן מנינו לעיל בעניין האב: תלונה במשטרה, יצויין כי הנסיון מורה שבמקרים אלו התלונה אפקטיבית הרבה יותר, והמשטרה לא מהססת לפתוח תיק לאב, ואף להגיש תביעה פלילית.פניה לפקיד הסעד, אשר יכול להורות על קיום הסדרי הראיה בצורה מפוקחת בלבד [מרכז קשר], לפעול לצמצום זמני והזדמנויות המפגשים, ואף להפנות למרכזי האלימות במשפחה.כמובן יכולה האם לפנות לבית המשפט, אשר יכול הן לקנוס את האב והן לשנות את הסדרי הראיה, כמובן כדאי להסתייע בטוען רבני או עו''ד לצורך תביעה כזו, כדי לדעת להתמודד עמה.אם האב אינו מגיע לביקורים או מצמצם אותם.אמנם אין הרבה סנקציות שניתן להטיל, אם לא ננקטו בלשון ההסכם סנקציות מפורשות למקרים כאלה.אך ניתן תוך יעוץ בטוען רבני מוסמך, לפעול בכמה מסלולים, החל מחיובו בהוצאות שנגרמו עקב אי לקיחת הילדים לפגישה עמו, ועד פיצויים שונים עקב נזק לילדים מכח הניתוק מעם דמות האב [בשיתוף מח' רווחה, ופקידת סעד]. כמו כן ניתן לבקש להקטין מראש את כמות הביקורים המוגדרת [צעד שלעיתים יביא אותו להבנה כי כדאי לו לשמור יותר על הקיים ולא לזלזל בו].ישנה עדיפות במצבים כאלו אם יש אפשרות לפנות לכיוון של גישור על מנת לא לפגוע עוד יותר בקשריו עם הילדים שלא יבואו ממקום של כפיה, דבר שלא יוסיף לילדים.​

רבים חושבים שעצם המחשבה או ההזכרה כי יכול לקורת דבר רע, מביאה כשלעצמה את המזל הרע. [חס וחלילה, חס וחלילה, חס וחלילה...]. ישנם רבים שאף תומכים בגישה זו על יסודות יהודיים הלכתיים ורעיוניים. ואמנם יש לחשוב על טוב ובצורה אופטימית ובפרט חשוב הדבר כאשר עומדים בני זוג להתחיל שלב חשוב בחיים ככניסה לברית הנישואיןלמרות כל זאת, ההלכה היהודית מתייחסת בחיוב לחשיבה מקדימה 'על כל צרה שלא תבוא', ובמקרה של נישואין דוקא חייבו חז''ל התייחסות מקדימה למה שיקרה במקרה של גירושין או פטירה ח''ו של אחד מבני הזוג. התייחסות זאת היא הנקראת כתובה במקורותינו. הכתובה למעשה בנויה מרשימת ההתחייבויות של החתן לכלתו הן במצב שהנישואין ימשכו, וישרור שלום, והן למצבים פחות משמחים כגון גירושין, פטירת החתן, ואפילו נפילה בשבי ח''ו.במהלך הדורות וההתפתחויות הכלכליות, פעמים רבות נוספו הסכמים ממוניים גם בכתבי ה'תנאים' אותם ערכו המחותנים ובני הזוג בשעת ההתקשרות הראשונית [קשרי השידוכין], למרות שבדרך כלל עסקו התנאים בהתחייבויות לקראת החתונה, מכל מקום במקרים רבים נלמד מהם מה שייך באמת לכל צד, ולעיתים הייתה בהם התייחסות גם למקרה של פירוק החבילה.המצב החוקי וההלכתי כיוםהאמת שכיום גם בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בחלוקת הרכוש, רק בכפוף לחוק (חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973). נציין שעל פי החוק חלה על הרב רושם הנישואין לידע את בני הזוג בשעת הרישום, שאם לא יערכו הסכם ממון בעל תוקף חוקי, יחולו עליהם ממילא החוק והוראותיו. במצב כזה גם על פי ההלכה נהגו לחייב מכח ההסכם, על הנישאים מאז שנת תשל''ד, שהיא שנת תחולת החוק למעשה.על פי החוק הנ''ל, כל רכושם של בני הזוג יחולק [או ליתר דיוק בלשון החוק- יאוזן], עם פקיעת נישואיהם (כלומר: גירושין, או פטירת אחד מהם ח''ו) או בתנאים מסוימים אפילו אם נפתחו הליכים משפטיים בין בני הזוג, או התגלע קרע ביניהם. אמנם, אין החוק מתיחס לממון שרכש כל אחד מבני הזוג קודם לנישואין, או שניתן לו במתנה או בירושה אחרי הנישואין, אך ברור שנטל ההוכחה על כך יהיה מוטל על הצד שמבקש לשמור על זכויותיו מפני חלוקה.יש לציין כי על פי החוק לא די לרשום נכס כל שהוא על שם אחד מבני הזוג, כדי להבטיח שבמצב של חלוקת הרכוש נכס זה לא יחולק, כמו כן עומדת לבית המשפט זכות 'בנסיבות מיוחדות' אם עדין לא הוכרע אחרת, להוסיף נכסים מסוימים שהיו בעבר ביד בני הזוג,או לקבוע חלוקה לא שוויונית של הנכסים [מתוך ראיה לעתיד כמו כושר השתכרות וכד'].אמנם לגבי הכתובה נאמר מפורשות כי אינה נכללת בהסדר החלוקה, ולכן יכולה האשה לדרוש את הכתובה אחר שהוסדרה חלוקת הרכוש, אך אם הדבר תלוי רק בבית הדין, בדרך כלל נפסק כי חלוקת הרכוש כוללת כבר גם את חיובי הבעל על פי הכתובה. בנוסף, גם אם בדעתם של בני הזוג לדון רק על פי דיני התורה, יצטרכו להעלות זאת כהסכם כתוב. [או במקרה והגיעו לדון בפני בית הדין הרבני להצהיר על כך בפני הדינים...].מהו 'הסכם ממון'?הדרך היחידה על פי החוק כדי להגיע להסכמות ברורות בשלב מוקדם. ולמנוע בכך חילוקי דעות, אי הבנות וחיכוכים בהמשך, היא להעלות את הדברים על הכתב בצורה ברורה ומפורטת ככל הניתן. העלאת הדברים על הכתב נקראת 'הסכם ממון'.חשוב לדעת, כי במצב החוקי כיום, כל סיכום בין בני הזוג לגבי יחסי הממון ביניהם אינו תקף אלא אם נעשה בכתב, ואושר על ידי המוסמכים לכך על פי 'חוק יחסי ממון'. על פי חוק זה יכול לאשר את ההסכם הרב רושם הנישואין אם הוא נעשה לפני הנישואין או בשעת הנישואין, או על ידי בית הדין הרבני, בית המשפט לעניני משפחה, או בתנאים מסוימים על ידי נוטריון. יש להדגיש שמלבד רושם הנישואין, חייבים כל המאשרים הסכם בעניין יחסי הממון לוודא שהצדדים הבינו את הנכתב בחוזה ואת המשמעויות של ההסכם ועשו זאת ללא כפיה ובצורה חופשית.אז למי כדאי לערוך הסכם כזה?אמנם פעמים רבות תתעורר התנגדות לעריכת הסכם כזה, לעתים תהיה הצעה כזו מלווה בהרבה אי נעימות, ואף לעורר תרעומת ותהיות לגבי המסתתר מאחורי הרעיון. ואמנם, אם אכן בני הזוג נישאים ללא כל נכסים קודמים, או 'נכסי קרירה'. סביר להניח כי אין הם רואים כל צורך בעריכת הסכם כזה. אותו הדבר אם הגיעו בני הזוג לנישואין מעמדות השקעה שוות פחות או יותר [כמו השקעה שווה בדירה, השכלה מקצועית שוות ערך וכד'], שהסברא היא שבמשך השנים גם אם הונם יגדל יש מן הצדק לחלקם בשווה. [אמנם גם בני זוג כאלה, בהתיעצות עם רבותיהם, יתכן וירצו להצהיר שאת כל התנהלות ביניהם, אם תהיה, תוכפף רק לדין תורה].לפיכך התקבל הנוהג בדרך כלל כי רק בני זוג המגיעים לנישואין בגיל מבוגר יותר, כמו גם הנישאים בנישואין שניים, שבאמתחתם נכסים כל שהם, הן נכסים 'ממשיים' והן 'נכסי קרירה' או השכלה מקצועית מבטיחה, בוחרים לכרות ביניהם הסכם ממון. אמנם עם השינויים בנוהגים השונים, יתכן ויש מקום לחשוב גם לכל מי שמגיע למערכת הנישואין עם השקעה שונה, או יכולות שונות בין בני הזוג לבדוק את כדאיותו של הסכם ממון.האם הסכם ממון יקוים בכל מצב?הסכם הממון, ככל הסכם, יכול להיות כפוף לפרשנויות שונות, כמו גם לסירוב של אחד הצדדים [בדרך כלל הצד בעל האמצעים] והתחמקויות שונות מלקיימו. לכן כדאי בכל מצב, בשעת עריכת ההסכם ומכל שכן כשמגיעים לידי מימושו, להיוועץ בבעל מקצוע בתחום, טוען רבני או עורך דין, כדי שלא להגיע למצב שעל אף שיש הסכם אין דרך לממשו.פעמים רבות אחד מבני הזוג, ובדרך כלל מי שמתכנן את הגירושין מראש, מנסה להבריח חלק מהנכסים כדי להתחמק מקיום חלקו בהסכם, כמו כן מנסה הוא לעשות פעולות 'מחטף', או לחילופין לסרב בשרירותיות לכל מיני פעולות שלדעתו ימעיטו את חלקו במהלך של גירושין. גם במצב כזה מומלץ מאוד לפנות לטוען רבני, כיון שבית הדין יכול במידה וישוכנע שאכן כך הם פני הדברים, למנוע פעולות מעין אלו ולוודא את קיומו של ההסכם.על מה כדאי להקפיד כשעורכים הסכם ממון?ככלל, חשוב מאוד לחשוב על המצב העתידי בטווח הנראה לעין, ובעיקר על מה שמעבר לו. בין השאר חשוב לבדוק, מה יקרה אם ישנם נכסים שלא הוצהר עליהם כרגע, [או שאינם ידועים], או מה יהיה אם אחד מהצדדים [או יורשיו] יתחמק מביצוע חלקו.כיון שהסכם כזה הוא מטבעו 'צופה פני עתיד', ובדרך כלל בני זוג בשעת עריכת החוזה אינם יכולים כל כך לחשבן את כל האפשרויות, מומלץ שחוזה זה יערך על ידי איש מקצוע בתחום. עורך דין או טוען רבני, כדי שאם יצטרכו להפעילו [חס וחלילה] לא ימצא עצמו אחד מהצדדים עם הסכם ביד, אך ללא מה שהובטח בו. ​

אצל רבים מקובל שעצם המחשבה או ההזכרה כי יכול לקורת דבר רע, מביאה כשלעצמה את המזל הרע. [חס וחלילה, חס וחלילה, חס וחלילה...]. ישנם רבים שאף תומכים בגישה זו על יסודות יהודיים הלכתיים ורעיוניים.האמת שלמרות כל מה שיאמרו, ההלכה היהודית מתייחסת בחיוב לחשיבה מקדימה 'על כל צרה שלא תבוא, ובמקרה של נישואין דוקא מחייבת התיחסות מקדימה למה שיקרה במקרה של גירושין או פטירה ח''ו של אחד מבני הזוג. התיחסות זאת היא הנקראת כתובה במקורותינו.בזמנינו עקב ההתפתחות הכלכלית והתחוקתית, העצה המרכזית כדי להגיע להסכמות ברורות בשלב מוקדם. ולמנוע בכך חילוקי דעות, אי הבנות ומריבות גדולות בהמשך, היא להעלות את הדברים על הכתב בצורה ברורה ומפורטת ככל הניתן.העלאת הדברים על הכתב נקראת בדרך כלל 'הסכם ממון'. חשוב לדעת כי הסכם ממון חייב להיות מאושר על ידי רושם הנישואין, בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה. בתנאים מסוימים יכול גם נוטריון לאשר זאת.מה קורה כשאין הסכם ממון?בהעדר הסכם, יחולו הוראות החוק על כל בני זוג המתגרשים במדינת ישראל. ובזה, אם התחתנו החל משנת 1974 יראו אותם כאילו הסכימו בחתונתם להוראות חוק 'יחסי ממון' בעצם חתימתם על הנישואין. [אגב, רושם הנישואין היה אמור לידע אותם על כך...].כמובן, הוראות החוק אינם מכילות את החיוב בכתובה, ובתי הדין נוהגים בדרך כלל שלא לחייב את שני הדברים יחד, גם את מחצית הרכוש על פי החוק וגם את תשלום הכתובה, ולכן על האשה לבחור באיזה מסלול ברצונה לצעוד. בחירה כזו רצוי שתעשה אחר שקילת כל המעלות והמגרעות בשתי האפשרויות וכדאי מאוד במצב כזה להיוועץ בטוען רבני הבקי בהלכות ובהסדרים אלו.האם הסכם ממון יקוים בכל מצב?הסכם הממון, ככל הסכם, יכול להיות כפוף לפרשנויות שונות, כמו גם לסירוב של אחד הצדדים [בדרך כלל הצד בעל האמצעים] והתחמקויות שונות מלקיימו. לכן כדאי בכל מצב, בשעת עריכת ההסכם ומכל שכן כשמגיעים לידי מימושו, להוועץ בבעל מקצוע בתחום, טוען רבני או עורך דין, כדי שלא להגיע למצב שעל אף שיש הסכם אין דרך לממשו.פעמים רבות אחד מבני הזוג, ובדרך כלל מי שמתכנן את הגירושין מראש, מנסה להבריח חלק מהנכסים כדי להתחמק מקיום חלקו בהסכם, כמו כן מנסה הוא לעשות פעולות 'מחטף', או לחילופין לסרב בשרירותיות לכל מיני פעולות שלדעתו ימעיטו את חלקו במהלך של גירושין. גם במצב כזה מומלץ מאוד לפנות לטוען רבני, כיון שבית הדין יכול במידה וישוכנע שאכן כך הם פני הדברים, למנוע פעולות מעין אלו ולוודא את קיומו של ההסכם.על מה כדאי להקפיד כשעורכים הסכם ממון?ככלל, חשוב מאוד לחשוב על המצב העתידי בטווח הנראה לעין, ובעיקר על מה שמעבר לו. בין השאר חשוב לבדוק, מה יקרה אם ישנם נכסים שלא הוצהר עליהם כרגע, [או שאינם ידועים], או מה יהיה אם אחד מהצדדים [או יורשיו] יתחמק מביצוע חלקו.כיון שהסכם כזה הוא מטבעו 'צופה פני עתיד', ובדרך כלל בני זוג בשעת עריכת החוזה אינם יכולים כל כך לחשבן את כל האפשרויות, מומלץ שחוזה זה יערך על ידי איש מקצוע בתחום. עורך דין או טוען רבני, כדי שאם יצטרכו להפעילו [חס וחלילה] לא ימצא עצמו אחד מהצדדים עם הסכם ביד, אך בלי מה שהובטח בו.  ​

הגירושין מסמלים את סיום קשר הנישואין בין בני זוג. אמנם יתכנו בני זוג אשר כבר אין כל קשר ביניהם מזה זמן רב (אם לא גרוע מזה...), אך סיומו של הקשר מבחינה חוקית בין בני זוג יהודיים הוא כפי שקובעת ההלכה היהודית. כלומר בנתינת 'גט' בפני בית הדין הרבני (או במקרים מאוד מיוחדים שלוחיו לעניין זה).על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני]. ולפיכך צריכים הגירושין להעשות בצורה התקפה על פי ההלכה היהודיתעילות גירושיןחשוב לדעת כי על פי ההלכה אין החלטתו של אחד מבני הזוג יכולה לכפות גירושין על בן הזוג השני ולפיכך התוצאה המהירה והטובה ביותר תושג דוקא על ידי גירושין בהסכמה.אמנם אם אין הסכמה על הצורך בגירושין, על בית הדין להשתכנע כי בני הזוג חייבים להתגרש על פי ההלכה היהודית. שכנוע כזה נוצר בדרך כלל אם מתקיימת 'עילה לגירושין' המקובלת בהלכה.העילות אינן שוות במשקלן ובדרך שבית הדין יגיב עליהן. לכן חשוב לבחור מבין הארועים את הסיבות הנכונות להציג בפני בית הדין ובדגשים המתאימים'דליה הגיעה לבית הדין ובפיה דרישה להתגרש מאוהד בן זוגה, לשאלת הדיינים מדוע דורשת היא גירושין ענתה כי נודע לה שבן זוגה מתרועע עם אחרת, לתדהמתה לא ראה בית הדין את הדבר כסיבה לחייב את אוהד בגט, ולכל היותר המליץ על גירושין'גירושין בכפיהכאשר בית הדין פוסק כי על הבעל מוטלת חובה לתת גט, עומדים לרשות בית הדין אמצעים רבים כדי לחייבו לעשות זאת. האמצעים העומדים לרשות בית הדין כדי לחייב גבר לתת גט לאשתו מגוונים ויכולים להיות קשים למדי. בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות שונות, הכוללות צו איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, החרמת כרטיסי אשראי ובמקרים קיצוניים במיוחד אף מאסר. כל אלה נועדו לגרום לבעל לתת גט לאשתו.בדומה, יכול בית הדין להטיל סנקציות גם על אישה המסרבת לקבל גט, אולם במקרים אלו בדרך כלל ישנה נטייה לפנות להליך הקרוי 'היתר נישואין' הנעשה על ידי נשיא בית הדין הגדול בירושלים וכולל בין השאר זיכוי הגט לאשה על ידי שליח.​

בהסכם ממון יש לבחון עם מה הגיעו בני הזוג לחיים המשותפים, איזה רכוש הם הביאו אתם, ומה יעלה בגורלו של רכוש משותף שיצברו במשך השנים אם חלילה ייפרדו. הסכם ממון מונע חלוקה בלתי הוגנת של הרכוש במקרה של גירושין...