מה עושים כשהצד השני לא מקיים את הסדרי הראיה?​

פעמים רבות שומעים על זה,

למרות שבגירושין נכתב הסכם גירושין או פסק דין מפורט על הסדרי הראיה, בכל זאת אחר כך מתחילות החריקות...

נכון החיים לא מתנהלים תמיד כמו שמתכננים, אבל מה לעשות כשזה נראה הרבה יותר מסתם פיספוס של הגרוש/ הגרושה, לפעמים אפילו זוהי המשך מלחמת הגירושין באופן מוצהר...

ובכן מה עושים?

תלוי כמובן מי הוא המפר. בגלל שברוב הפעמים כידוע הילדים נמצאים אצל האשה, נתיחס לצורך המאמר לאשה כבעלת המשמורת על הילדים (משמורנית).

אם האם לא מאפשרת לאב להפגש עם ילדיו

להלכה ישנה אפשרות לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על כך שהאם מפרה פסק דין. אמנם פעמים רבות אין צעד זה מהווה הרתעה מספקת כיון שפעמים רבות לא מתערבת המשטרה כנגד ההורה המשמורן, אמנם לעיתים עצם התלונה והחשיפה לחקירה יכולות להוות גורם משכנע.

צעדים אחרים הם, פנייה לפקיד הסעד, אשר אמון על אכיפת הסדרי הראיה, כמו כן ביד פקידות הסעד [הרווחה בערייה] לפנות לבית הדין לבית המשפט או למשטרה על מנת להגיש תלונה או לכפות את קיום ההסדרים. במקרים כאלו כדאי להעזר הטוען רבני לצורך תכנון ההליך.

כמו כן יתכן לעיתים כי יעיל אף יותר לפנות לבית הדין [או לבית המשפט], בבקשה להטיל על האם סנקציה כלכלית, או אף קנס מכח פקודת בזיון בית המשפט. לאחרונה משתמש בית המשפט בסמכות זו אף כלפי פגיעה עתידית בפסיקתו ומחייב את האם בתשלום קנס על הפרה כזו. יצויין כי במיקרים קיצוניים יתכן אף שבית הדין יפסוק אף עונש מעצר כי לכפות על קיום הסדרי הראיה. כמובן שהגשת תביעה כזו מומלץ שתעשה בהתיעצות עם איש מקצוע כגון טוען רבני כדי שלא תעוקר מתוכן על ידי טיעונים שונים.

לעיתים נדירות יכול בית הדין גם לשקול את העברת המשמורת להורה השני, אך מהלך כזה אינו שכיח כיון שהקו המנחה את בית הדין בקביעת המשמורת הוא טובת הילד ולא רק קיום הסדרי הראיה. כמובן ששקילת מהלך כזה מומלצת רק לאחר שקילתו והתיעצות עם טוען רבני מוסמך, או עורך דין מנוסה.

אם האב אינו מחזיר את הילד בזמן.

כמובן שבמקרה כזה עומדות לאם כל הדרכים אותן מנינו לעיל בעניין האב:

תלונה במשטרה, יצויין כי הנסיון מורה שבמקרים אלו התלונה אפקטיבית הרבה יותר, והמשטרה לא מהססת לפתוח תיק לאב, ואף להגיש תביעה פלילית.

פניה לפקיד הסעד, אשר יכול להורות על קיום הסדרי הראיה בצורה מפוקחת בלבד [מרכז קשר], לפעול לצמצום זמני והזדמנויות המפגשים, ואף להפנות למרכזי האלימות במשפחה.

כמובן יכולה האם לפנות לבית המשפט, אשר יכול הן לקנוס את האב והן לשנות את הסדרי הראיה, כמובן כדאי להסתייע בטוען רבני או עו''ד לצורך תביעה כזו, כדי לדעת להתמודד עמה.

אם האב אינו מגיע לביקורים או מצמצם אותם.

אמנם אין הרבה סנקציות שניתן להטיל, אם לא ננקטו בלשון ההסכם סנקציות מפורשות למקרים כאלה.

אך ניתן תוך יעוץ בטוען רבני מוסמך, לפעול בכמה מסלולים, החל מחיובו בהוצאות שנגרמו עקב אי לקיחת הילדים לפגישה עמו, ועד פיצויים שונים עקב נזק לילדים מכח הניתוק מעם דמות האב [בשיתוף מח' רווחה, ופקידת סעד]. כמו כן ניתן לבקש להקטין מראש את כמות הביקורים המוגדרת [צעד שלעיתים יביא אותו להבנה כי כדאי לו לשמור יותר על הקיים ולא לזלזל בו].

ישנה עדיפות במצבים כאלו אם יש אפשרות לפנות לכיוון של גישור על מנת לא לפגוע עוד יותר בקשריו עם הילדים שלא יבואו ממקום של כפיה, דבר שלא יוסיף לילדים.

​

מאמרים