משרדנו מטפל בכל עניין הקשור לבתי הדין הרבניים או בתי דין לממונות ברחבי הארץ.

 

 

טוען רבני הרב נחום מרגוליס, הינו בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

ידיעתו הרחבה גם בתפיסת העולם התורנית המדריכה את הדיינים תאפשר לו לייצג אותך בצורה המיטבית.

גישתו המקצועית היסודית והאחראית תספק שירותים עבור קשת רחבה של לקוחות מן המגזר החילוני, הדתי והחרדי.

צור קשר

השאר את פרטייך ואנו נחזור אליך בהקדם

שלח

שם:

שדה חובה

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

טלפון:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

הרב נחום מרגוליס, טוען רבני ומגשר

מוסמך משרד המשפטים
בוגר מכון הלכה ומשפט ובוגר בית מדרש לדיינים.​

  היהדות, על פי ההלכה, רואה ערך בהקמת משפחה וחשיבות בניסיון להגן על המשפחה ולשמור עליה. לכן, לא בכל מקרה ניתן להורות על גירושין ופירוק המשפחה. על מנת להתגרש יש צורך לקבל פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין.על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני].ההלכה מחייבת שהגירושין יעשו על ידי בני הזוג מתוך רצונם החופשי [ובדרך כלל] ללא כפיה. ולכן הדרך הקלה ביותר להגיע לגירושין היא מתוך הסכמה הדדית, הן בעניין ההפרדות, והן בעניינים הכרוכים בכך כמו עניני הממון, משמורת הילדים, חינוכם וכד'.כאשר רק אחד מבני הזוג חפץ בגירושין, נוצרת בעיה מכיוון שאם אין סיבה כבדת משקל להכריח את בן הזוג השני להפרד, לא יוכל בית הדין להורות על ביצוע הגירושין, ודאי לא לכפות את ביצועם בנתינת גט.עילות גירושיןסיבה כבדת משקל אשר תשכנע את בית הדין הרבני לחייב בגירושין, נקראת 'עילת גירושין'. בין הסיבות ניתן יהיה למנות בין השאר בגידה, אלימות במשפחה, סירוב לקיים יחסים, או כאשר הבעל מסרב לפרנס את האשה.כמובן בית הדין לא יקבל כל הכרזה על סיבה כעילה לחיוב בגט, ועל הטוען לכך יהיה מוטל להוכיח כי אכן כך הם פני הדברים, וכי חומרתם אינה מוטלת בספק.לשם כך רצוי מאוד לפנות ליעוץ ויצוג משפטי אצל מי שבקי היטב בסוגיות ההלכתיות והמשפטיות הכרוכות בעניין, כיון שהתנהלות חובבנית או 'שליפות' יכולות לא רק לעכב את התהליך אלא לעיתים קרובות להזיק נזק של ממש לתוצאה המבוקשת. לפיכך מומלץ מאוד ליצור קשר עם טוען רבני מוסמך הבקי בתחום כדי שיוביל את התהליך בבטחה.מתי כדאי לפנות ליעוץ אצל טוען רבניאם נוצרה אצלך סיבה להתגרש רצוי לשמור על סודיות ולפנות מייד לטוען רבני מוסמך. עדיף לפנות לייעוץ משפטי כבר מרגע הגילוי על רצון הצד השני בגט או לפני שמודיעים לצד השני, על רצונכם להתגרש. כשאתם באים להליך מורכב זה לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי, קל לכם יותר להתנהל בביטחון, ללא פחד וללא חשש.הרבה אנשים מחכים עם קבלת ייעוץ משפטי עד השלב שבו מתעוררת בעיה קונקרטית, ובינתיים מדברים עם קרובי משפחה חברים וכד', התנהלות זו כשלעצמה יוצרת פעמים רבות בעיות חדשות. ייעוץ משפטי נועד בדיוק בשביל למנוע את אותן בעיות מראש ולספק לכם מידע, תחמושת וסדר בהליך הגירושין, .היהדות, על פי ההלכה, רואה ערך בהקמת משפחה וחשיבות בניסיון להגן על המשפחה ולשמור עליה. לכן, לא בכל מקרה ניתן להורות על גירושין ופירוק המשפחה. על מנת להתגרש יש צורך לקבל פסק דין של בית הדין הרבני המורה על גירושין.על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני].ההלכה מחייבת שהגירושין יעשו על ידי בני הזוג מתוך רצונם החופשי [ובדרך כלל] ללא כפיה. ולכן הדרך הקלה ביותר להגיע לגירושין היא מתוך הסכמה הדדית, הן בעניין ההפרדות, והן בעניינים הכרוכים בכך כמו עניני הממון, משמורת הילדים, חינוכם וכד'.כאשר רק אחד מבני הזוג חפץ בגירושין, נוצרת בעיה מכיוון שאם אין סיבה כבדת משקל להכריח את בן הזוג השני להפרד, לא יוכל בית הדין להורות על ביצוע הגירושין, ודאי לא לכפות את ביצועם בנתינת גט.עילות גירושיןסיבה כבדת משקל אשר תשכנע את בית הדין הרבני לחייב בגירושין, נקראת 'עילת גירושין'. בין הסיבות ניתן יהיה למנות בין השאר בגידה, אלימות במשפחה, סירוב לקיים יחסים, או כאשר הבעל מסרב לפרנס את האשה.כמובן בית הדין לא יקבל כל הכרזה על סיבה כעילה לחיוב בגט, ועל הטוען לכך יהיה מוטל להוכיח כי אכן כך הם פני הדברים, וכי חומרתם אינה מוטלת בספק.לשם כך רצוי מאוד לפנות ליעוץ ויצוג משפטי אצל מי שבקי היטב בסוגיות ההלכתיות והמשפטיות הכרוכות בעניין, כיון שהתנהלות חובבנית או 'שליפות' יכולות לא רק לעכב את התהליך אלא לעיתים קרובות להזיק נזק של ממש לתוצאה המבוקשת. לפיכך מומלץ מאוד ליצור קשר עם טוען רבני מוסמך הבקי בתחום כדי שיוביל את התהליך בבטחה.מתי כדאי לפנות ליעוץ אצל טוען רבניאם נוצרה אצלך סיבה להתגרש רצוי לשמור על סודיות ולפנות מייד לטוען רבני מוסמך. עדיף לפנות לייעוץ משפטי כבר מרגע הגילוי על רצון הצד השני בגט או לפני שמודיעים לצד השני, על רצונכם להתגרש. כשאתם באים להליך מורכב זה לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי, קל לכם יותר להתנהל בביטחון, ללא פחד וללא חשש.הרבה אנשים מחכים עם קבלת ייעוץ משפטי עד השלב שבו מתעוררת בעיה קונקרטית, ובינתיים מדברים עם קרובי משפחה חברים וכד', התנהלות זו כשלעצמה יוצרת פעמים רבות בעיות חדשות. ייעוץ משפטי נועד בדיוק בשביל למנוע את אותן בעיות מראש ולספק לכם מידע, תחמושת וסדר בהליך הגירושין, .

הגירושין מסמלים את סיום קשר הנישואין בין בני זוג. אמנם יתכנו בני זוג אשר כבר אין כל קשר ביניהם מזה זמן רב (אם לא גרוע מזה...), אך סיומו של הקשר מבחינה חוקית בין בני זוג יהודיים הוא כפי שקובעת ההלכה היהודית. כלומר בנתינת 'גט' בפני בית הדין הרבני (או במקרים מאוד מיוחדים שלוחיו לעניין זה).על פי החוק במדינה גירושין מוכרים על ידי רשויות המדינה רק אם הוכרו על ידי 'בית דין דתי' [כלומר לבני הדת היהודית – בית הדין הרבני]. ולפיכך צריכים הגירושין להעשות בצורה התקפה על פי ההלכה היהודיתעילות גירושיןחשוב לדעת כי על פי ההלכה אין החלטתו של אחד מבני הזוג יכולה לכפות גירושין על בן הזוג השני ולפיכך התוצאה המהירה והטובה ביותר תושג דוקא על ידי גירושין בהסכמה.אמנם אם אין הסכמה על הצורך בגירושין, על בית הדין להשתכנע כי בני הזוג חייבים להתגרש על פי ההלכה היהודית. שכנוע כזה נוצר בדרך כלל אם מתקיימת 'עילה לגירושין' המקובלת בהלכה.העילות אינן שוות במשקלן ובדרך שבית הדין יגיב עליהן. לכן חשוב לבחור מבין הארועים את הסיבות הנכונות להציג בפני בית הדין ובדגשים המתאימים'דליה הגיעה לבית הדין ובפיה דרישה להתגרש מאוהד בן זוגה, לשאלת הדיינים מדוע דורשת היא גירושין ענתה כי נודע לה שבן זוגה מתרועע עם אחרת, לתדהמתה לא ראה בית הדין את הדבר כסיבה לחייב את אוהד בגט, ולכל היותר המליץ על גירושין'גירושין בכפיהכאשר בית הדין פוסק כי על הבעל מוטלת חובה לתת גט, עומדים לרשות בית הדין אמצעים רבים כדי לחייבו לעשות זאת. האמצעים העומדים לרשות בית הדין כדי לחייב גבר לתת גט לאשתו מגוונים ויכולים להיות קשים למדי. בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות שונות, הכוללות צו איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה, החרמת כרטיסי אשראי ובמקרים קיצוניים במיוחד אף מאסר. כל אלה נועדו לגרום לבעל לתת גט לאשתו.בדומה, יכול בית הדין להטיל סנקציות גם על אישה המסרבת לקבל גט, אולם במקרים אלו בדרך כלל ישנה נטייה לפנות להליך הקרוי 'היתר נישואין' הנעשה על ידי נשיא בית הדין הגדול בירושלים וכולל בין השאר זיכוי הגט לאשה על ידי שליח.​

 ברבים ממקרי הגירושין נוצרת יריבות קשה בין הצדדים, היריבות יכולה לנבוע מסיבות רבות, חלקן נעוץ בתקופת הנישואין, וחלקן מהתקופה של ההיפרדות. מכל מקום בודאי שיחסי אי אימון המתפתחים בתקופה זו, ודאי לא תורמים להחלטות משותפות שיש בהן סיכוי כל שהוא לפרידה שקטה ומסודרת.בדרך כלל אחד הנושאים המרכזיים והחשובים, אך גם מעוררי המחלוקת ביותר בתהליך הגירושין הינו בחלוקת הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך תקופת הנישואין. הרכוש הוא כל הונו של האדם אשר צבר בחייו, במיוחד כאשר מדובר בנישואין ראשונים, בהם כל הרכוש שנצבר הוא רק הרכוש שבני הזוג צברו במהלך הנישואין. נושא זה טומן בחובו כעסים והתנצחויות, מאחר שכל צד ינסה לנכס לעצמו חלק משמעותי יותר בעוגת הנכסים, ולהביא להפרדה מוחלטת בין הצדדים. במיוחד בין בני זוג אשר אינם צריכים לדון רבות בענייני משמורת הילדים, תהייה סוגיית חלוקת הרכוש, הסוגיה הכואבת ביותר ועם זאת גם המאתגרת ביותר במקרה של גירושין. מניסיונם של רבים, ההתדיינויות בבתי המשפט, [ואפילו בבית הדין הרבני, שפעמים רבות הינו מהיר יותר], נמשכות בדרך כלל שנים... ומה גם שבמהלך המלחמה, מאבדים בדרך מלבד זמן רב, גם כסף רב אשר נשפך כמים על עורכי דין, עדים מקצועיים [כל מיני מומחים לעניינים שונים], ובפרט שלרוב הכסף או רובו, בינתיים שוכב סגור והמאבק המתחולל עליו ממומן מהלואות שלהם עלות נוספת. וכל זה לפני העיקר, והוא היחסים עם הילדים, שתמיד בסופו של יום מוכנסים לסכסוך. אם במישרין או 'בדלת האחרית', ובכך מפסיד כל צד את הסיכוי שממילא הופחת לגדילתם וחינוכם בצורה בריאה ככל האפשר.  הדרך הטובה והמהירה ביותר היא ככל הנראה להגיע להסכמות יחד עוד קודם שמגיעים לבית הדין הרבני, או לבית המשפט.אני רוצה, אך מה לעשות שהצד השני מערים כל כך הרבה קשיים? מובן שגירושים מגיעים בדרך כלל אחר שהאימון הופר, והיכולת להגיע להסכמות בחיים משותפים כבר לא קיימת. אך שני בני הזוג צריכים לזכור, כי גם למען עצמם, למען סיומו הזריז של התהליך, ובפרט לאור מה שאומרים מומחים להתפתחות הילדים, כי לשיתוף הפעולה של בני הזוג [לשעבר] במהלך הגירושין ואחריהם השפעה מכרעת לגבי סיכויי הילדים להפגע ככל שפחות מתהליך הגירושין. כדי להגיע להסכמות בנות קימא, בהן כל צד מוותר קצת למען הפרדות 'חלקה' ומהירה ככל הניתן, תוך כדי השמירה על האינטרסים של כל אחד מבני הזוג, מומלץ להעזר בטוען רבני אשר הוא גם מגשר, טוען רבני ומגשר, יוכל פעמים רבות למצוא את הדרך למכנה משותף שעליו יושתת הסכם הגירושין.על מה חשוב להקפיד בהסכם גירושין? יש לזכור שהסכם גירושין אינו נעשה מאהבה גדולה... ולכן חובה לחשוב ולתכנן היטב שלא יווצר מצב בו צא אחד שיש לו יותר ידע או יעוץ ינצל את תמימותו של הצד שכנגד. דפנה החליטה שהיא מוותרת לדני על החנות המשותפת לשניהם, בתנאי שיוותר לה על דירתם המשותפת. דני אמנם הסכים, אך התנה שהזכויות יועברו על שם ילדיהם, ודפנה תוותר גם על חלק מדמי המזונות לילדים, כיון שבעצם יש להם מדור. בפועל כתב עורך הדין של דני הסכם ארוך ובו הוסתר סעיף האומר כי דני יעביר את הזכויות על שם הילדים רק עד שימלאו לאחרון שבילדיהם שמונה עשר שנה, לאחר מכן יחזרו זכויותיו של דני להיות כמקודם. למזלה ברגע האחרון מסרה דפנה את החוזה לבחינתו של טוען רבני שהתריע בפניה על הסעיף הנוסף ומנע ממנה לחתום עליו עד שיתוקן העניין.כמו כן, תפקידו של הטוען הרבני הוא לבדוק שההסכם עליו חותמים אכן ימומש, ואף לדאוג כי יהיה מנוסח באופן שיאפשר לכפות את מימושו.אורן רצה לחסוך מעצמו עימותים ומשפטים, לשם כך הגיע להסכמות עם סמדר גרושתו עוד קודם שהגיעו לבית הדין, בהסכמות ויתר אורן לסמדר על חלקו בדירתם המשותפת והיקרה, ואילו סמדר ויתרה כמעט על כל דמי המזונות, מתוך הבנה שהדירה במרכז העיר תושכר, וכך תישאר לסמדר ולילדים יתרה גדולה יותר. בית הדין חתם על ההסכם כמות שהוא, ואורן סבר שהעניין מאחוריו לנצח. תוך כשנה מכרה סמדר את הדירה, ולאחר שנה נוספת בה התחתנה סמדר והכסף בוזבז או 'נעלם', גילה אורן כי נגדו הוגשה נגדו תביעה להגדלת דמי מזונות עקב 'שינוי מהותי בנסיבות'.תפקידו של טוען רבני שינסח את ההסכם למנוע בגוף החוזה את הארועים שיולידו תביעות כאלה. ​

פעמים רבות שומעים על זה,למרות שבגירושין נכתב הסכם גירושין או פסק דין מפורט על הסדרי הראיה, בכל זאת אחר כך מתחילות החריקות...נכון החיים לא מתנהלים תמיד כמו שמתכננים, אבל מה לעשות כשזה נראה הרבה יותר מסתם פיספוס של הגרוש/ הגרושה, לפעמים אפילו זוהי המשך מלחמת הגירושין באופן מוצהר...ובכן מה עושים?תלוי כמובן מי הוא המפר. בגלל שברוב הפעמים כידוע הילדים נמצאים אצל האשה, נתיחס לצורך המאמר לאשה כבעלת המשמורת על הילדים (משמורנית).אם האם לא מאפשרת לאב להפגש עם ילדיולהלכה ישנה אפשרות לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על כך שהאם מפרה פסק דין. אמנם פעמים רבות אין צעד זה מהווה הרתעה מספקת כיון שפעמים רבות לא מתערבת המשטרה כנגד ההורה המשמורן, אמנם לעיתים עצם התלונה והחשיפה לחקירה יכולות להוות גורם משכנע.צעדים אחרים הם, פנייה לפקיד הסעד, אשר אמון על אכיפת הסדרי הראיה, כמו כן ביד פקידות הסעד [הרווחה בערייה] לפנות לבית הדין לבית המשפט או למשטרה על מנת להגיש תלונה או לכפות את קיום ההסדרים. במקרים כאלו כדאי להעזר הטוען רבני לצורך תכנון ההליך.כמו כן יתכן לעיתים כי יעיל אף יותר לפנות לבית הדין [או לבית המשפט], בבקשה להטיל על האם סנקציה כלכלית, או אף קנס מכח פקודת בזיון בית המשפט. לאחרונה משתמש בית המשפט בסמכות זו אף כלפי פגיעה עתידית בפסיקתו ומחייב את האם בתשלום קנס על הפרה כזו. יצויין כי במיקרים קיצוניים יתכן אף שבית הדין יפסוק אף עונש מעצר כי לכפות על קיום הסדרי הראיה. כמובן שהגשת תביעה כזו מומלץ שתעשה בהתיעצות עם איש מקצוע כגון טוען רבני כדי שלא תעוקר מתוכן על ידי טיעונים שונים.לעיתים נדירות יכול בית הדין גם לשקול את העברת המשמורת להורה השני, אך מהלך כזה אינו שכיח כיון שהקו המנחה את בית הדין בקביעת המשמורת הוא טובת הילד ולא רק קיום הסדרי הראיה. כמובן ששקילת מהלך כזה מומלצת רק לאחר שקילתו והתיעצות עם טוען רבני מוסמך, או עורך דין מנוסה.אם האב אינו מחזיר את הילד בזמן.כמובן שבמקרה כזה עומדות לאם כל הדרכים אותן מנינו לעיל בעניין האב: תלונה במשטרה, יצויין כי הנסיון מורה שבמקרים אלו התלונה אפקטיבית הרבה יותר, והמשטרה לא מהססת לפתוח תיק לאב, ואף להגיש תביעה פלילית.פניה לפקיד הסעד, אשר יכול להורות על קיום הסדרי הראיה בצורה מפוקחת בלבד [מרכז קשר], לפעול לצמצום זמני והזדמנויות המפגשים, ואף להפנות למרכזי האלימות במשפחה.כמובן יכולה האם לפנות לבית המשפט, אשר יכול הן לקנוס את האב והן לשנות את הסדרי הראיה, כמובן כדאי להסתייע בטוען רבני או עו''ד לצורך תביעה כזו, כדי לדעת להתמודד עמה.אם האב אינו מגיע לביקורים או מצמצם אותם.אמנם אין הרבה סנקציות שניתן להטיל, אם לא ננקטו בלשון ההסכם סנקציות מפורשות למקרים כאלה.אך ניתן תוך יעוץ בטוען רבני מוסמך, לפעול בכמה מסלולים, החל מחיובו בהוצאות שנגרמו עקב אי לקיחת הילדים לפגישה עמו, ועד פיצויים שונים עקב נזק לילדים מכח הניתוק מעם דמות האב [בשיתוף מח' רווחה, ופקידת סעד]. כמו כן ניתן לבקש להקטין מראש את כמות הביקורים המוגדרת [צעד שלעיתים יביא אותו להבנה כי כדאי לו לשמור יותר על הקיים ולא לזלזל בו].ישנה עדיפות במצבים כאלו אם יש אפשרות לפנות לכיוון של גישור על מנת לא לפגוע עוד יותר בקשריו עם הילדים שלא יבואו ממקום של כפיה, דבר שלא יוסיף לילדים.​

...
...

מאמרים אחרונים

אודות

טוען רבני ומגשר